מקור משנה גיטין ו׳:א׳
1 הָאוֹמֵר הִתְקַבֵּל גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי אוֹ הוֹלֵךְ גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי, אִם רָצָה לַחֲזֹר, יַחֲזֹר. הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה, הִתְקַבֵּל לִי גִטִּי, אִם רָצָה לַחֲזֹר, לֹא יַחֲזֹר. לְפִיכָךְ, אִם אָמַר לוֹ הַבַּעַל, אִי אֶפְשִׁי שֶׁתְּקַבֵּל לָהּ אֶלָּא הוֹלֵךְ וְתֵן לָהּ, אִם רָצָה לַחֲזֹר, יַחֲזֹר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף הָאוֹמֶרֶת טֹל לִי גִטִּי, אִם רָצָה לַחֲזֹר, לֹא יַחֲזֹר:
פירוש מסורת התוספתא על גיטין ו׳:א׳
1 ר' ליעזר או' וכו'. ירוש' פ"ח ה"ב, מ"ט ע"ב, בבלי ע"ח ב'. ועיין במשנ' פ"ח מ"ב.
2 היה מבפנים וכו'. עיין במשנ' פ"ח מ"ג.
3 אמ' לה כינסי וכו'. בבלי ע"ח א'. ועיין במשנ' פ"ח מ"ב.
4 ר' שמעון בן לעזר וכו'. ירוש' פ"ח ה"ב, מ"ט ע"ב, פ"א ה"א, מ"ג ע"ב, פ"ט ה"א, נ' ע"ב. ועיין בבלי ע"ח א', פ"ד ב'.
5 נתנו בידה וכו'. בבלי ע"ח א'. ועיין במשנ' פ"ח מ"ב.